על מי חלה חובת תשלום דמי תיווך

חובת תשלום דמי תיווך:

האם היא חלה על המשכיר או על השוכר?



בחודש ספטמבר 2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק השכירות והשאילה, אשר תוקן לראשונה מאז חקיקתו בשנת 1971.

התיקון לחוק, אשר כונה "חוק שכירות הוגנת", נועד להסדיר נושאים כגון הגדרתה של דירה הראויה למגורים, אי התאמה במושכר, שינויים במושכר, תיקון פגמים, בטוחות ועוד.

אחד הסעיפים אשר ייצרו אי וודאות בעקבות כניסתו לתוקף של התיקון לחוק מתייחס להגדרת התשלומים אשר יחולו על הצדדים, ובהם תשלום דמי תיווך למתווך מקום בו המתווך "פעל מטעם המשכיר" אשר לפי התיקון יחול על המשכיר (סעיף 25ט (ב)3).

אם כן, מי חייב בתשלום דמי התיווך במקרים בהם המתווך פעל מטעם המשכיר, כלומר פרסם את הנכס בהוראת המשכיר, אך השוכר הוא זה שנענה למודעה שפרסם המתווך, התבצעו פעולות השיווק ע"י המתווך כהגדרתן בחוק ובעקבות כך נחתם הסכם שכירות?

מצד אחד - התיקון לחוק השכירות והשאילה מורה כי במקרים אלו חובת תשלום דמי התיווך תחול על המשכיר, אך מנגד טוענים המתווכים כי הם כפופים להוראות חוק המתווכים במקרקעין.

לפי חוק המתווכים, מתווך במקרקעין זכאי לדמי תיווך מהלקוח (השוכר במקרה זה) במידה והמתווך היה "הגורם היעיל" בעסקה, החתים את הלקוח על טופס הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, ביצע פעולות שיווק ועמד בשאר תנאי חוק המתווכים כמפורט בחוק.

אז מי צודק??

התיקון לחוק השכירות והשאילה אושר כאשר הוא משאיר שאלה זו ללא מענה, למרות כוונתו הברורה לבוא לקראת השוכרים ולהקל עליהם, אך בסופו של דבר מותיר הוא את ציבור המשכירים והשוכרים (והמתווכים) באי בהירות בעניין חובת תשלום דמי התיווך במקרים כפי שתואר לעיל.

ככל הנראה, עד אשר לא תינתן פסיקה בערכאה עליונה בעניין, או לחלופין עד אשר יתבצעו תיקונים מקבילים בחוק השכירות והשאילה ובחוק המתווכים במקרקעין לעניין שאלת "מזמין" שירותי התיווך, יישאר העניין בסימן שאלה והמתווכים ימשיכו לגבות דמי תיווך מהשוכרים במקרים אלו בהם נראה שקיימת סתירה בין הוראות שני החוקים.