עסקת מתנה - עסקה מלאכותית או תכנון מס לגיטימי?

האם עסקת מתנה במקרקעין מהווה עסקה מלאכותית או שמא תכנון מס לגיטימי?

עסקאות מתנה בין קרובי משפחה הן דבר שכיח ומקובל, ואף על מנת ליהנות מפטורים והקלות במס שבח ורכישה קיימת בחוק הגדרת "קרוב" עבור עסקאות מסוג זה.
אך מתי רשות המיסים עשויה לראות בהעברה שכזו עסקה מלאכותית ולא להכיר בעסקת מתנה שנעשתה בין קרובים?

לאחרונה לא הוכרה ע"י רשות המיסים עסקת מתנה של בית בישוב כורזים, שהועבר במתנה מאת בני זוג אל אמה של בת הזוג.

לטענת הרשות, עסקת המתנה הנ"ל מהווה עסקה מלאכותית אשר נועדה לחסוך במס רכישה בבית אחר שקנו בני הזוג שמרת ביישוב טבעון כשנתיים לפני כן, כפי שיפורט להלן:
ראשית, חשוב לציין כי הזכות לתכנון מס הנה זכות לגיטימית והיא מזכויותיו הבסיסיות של כל נישום, ואין בעובדה כי בכל עסקה בה נוצר חיסכון במס ללמד כי אכן מדובר בעסקה מלאכותית.

במקרה שלנו - בני הזוג שמרת רכשו בית בטבעון, בנוסף לביתם ביישוב כורזים, ושילמו מס רכישה בהתאם למדרגות דירה נוספת. בני הזוג היו מעוניינים למכור את ביתם בכורזים בטרם תסתיים "תקופת החפיפה" מרכישת הבית בטבעון, כדי לקבל החזר מס רכישה לפי מדרגות דירה יחידה.
ביום האחרון לתקופת החפיפה, ואחרי שככל הנראה לא צלחו מאמציהם למכור את הבית לצד ג', העבירו בני הזוג את הבית בכורזים לאמה של בת הזוג, ובמקביל ערכה האם צוואה המעניקה לבני הזוג הבית ביום פטירתה. האם נפטרה מס' שבועות לאחר ביצוע עסקת המתנה.

רשות המיסים לא הכירה בעסקת המתנה, ראתה את ההעברה כעסקה מלאכותית והשיבה את שיעור מס הרכישה של הבית בטבעון לפי מדרגות דירה נוספת, ובנוסף קבעה קנס גירעון.
בפסק הדין של ועדת הערר, שהשאירה את החלטת רשות המיסים על כנה, נקבע כי על רשות המיסים מוטל נטל ההוכחה האובייקטיבי להוכיח כי מדובר בעסקה מלאכותית - וכי בבסיס העסקה עומד הטעם של הפחתת מס משמעותית, ותו לא. ובמקביל, כי על הנישום מוטל נטל ההוכחה להוכיח את קיומו של טעם מסחרי יסודי סובייקטיבי - מעבר לטעם של הפחתת המס, שכן, אלמלא התקיים טעם מסחרי זה - העסקה לא הייתה נכרתת כלל.

בין היתר נטען ע"י רשות המיסים כי עצם העובדה שבני הזוג המשיכו ליהנות מדמי השכירות של הבית, וכי נערכה צוואה "המחזירה" את הדירה לידי הזוג עם פטירת האם, מהווה אינדיקציה כי מדובר בעסקה מלאכותית ובתכנון מס פסול, וכמו כן לא ברור איזו הנאה נוצרה לאם מעסקת המתנה.

ייתכן ופסק הדין הנ"ל מצביע על מגמה ברשות המיסים אשר מנסה לצמצם את העברות ללא תמורה בין קרובים ואף להרחיב את הגדרת "התא המשפחתי" ובך להחיל על מס' רב של נישומים שיעורי מס רכישה של דירה נוספת העומדים כיום על 8% מהשקל הראשון ואף יכולים להגיע ל- 10%.

אם כן, חשוב מאוד לבחון כל מקרה לגופו ואת נסיבותיו הספציפיות טרם כל העברה ללא תמורה כדי להימנע מתאונת מס.

* ו"ע 18-09-24989 שמרת ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור טבריה ואח', ניתן ביום 6.2.2020.

** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין.